ייעוץ פדגוגי וחינוך יהודי »  יהודה אטלס - שירים על חברות - מערך שיעור לספר הילדה שאני אוהב

מערך עשיר ללימוד שירי יהודה אטלס
על חברות

רעיונות והצעות לפעילות יוצרת מאת הדס לאור אשור

שירים מתוך: יהודה אטלס, הילדה שאני אוהב[1], 
הוצאת שבא; ציורים: דני קרמן

פורסם בראשונה: 1988

 איזו חברות נשקפת מן החלון?

 שיר בעמ' 17:

"שני חברים שלי

רבו על סתם

וכל אחד בא לספר לי

כמה השני מטומטם.

אז מרוב שניסיתי

 להשלים ביניהם

כמו חבר אמיתי - 

עכשיו שניהם

כבר לא מדברים אתי."

מערך מס' 6 בסדרה:

מה בונה חברות? מה חוסם חברות?

סדרת סיפורי ילדים שהדס אוהבת במיוחד, להוראה חווייתית בכל גיל.

תגיות: חברות; בנים ובנות; התבגרות בבי"ס יסודי; חברות בין שונים; היחס לאחר; האחר הוא אני; חינוך לשוני; חינוך חברתי

קהל היעד:

כיתות ה-ו.  

מטרות ההוראה – בשילוב הארה על הרעיונות היפים של הספר:

1.                  להכיר את סגנון כתיבתו של יהודה אטלס לילדים ואת שיתוף הפעולה המתמשך שלו עם האמן דני קרמן.[2] הספר "הילדה שאני אוהב" הוא אחד מתוך סדרה ארוכה של ספרים בעלי מכנה משותף, הן בתפיסה הגרפית שלהם (חלונות) והן ברוח ובמסר, שמצהיר: "הילד הזה הוא אני!" כל ילד, ולעתים קרובות גם מבוגר, מוזמן למצוא את עצמו בשורותיו הקצרות והקולעות של הילד של אטלס, ולחשוב במה הוא דומה לי? במה הוא שונה ממני? האם היינו יכולים להיות חברים?

2.                  לאפשר לילדים ליהנות מקריאת שיר מחורז, שיש בו כנות, הומור, התבוננות פנימית וחוכמת-חיים.

3.                  לעודד את הילדים ליצור שירים דומים לאלה בעצמם, מתוך חיקוי, אבל גם מתוך עולמם-הם. אטלס מלמד אותנו לחשוף רגשות ולבטים אישיים, משפחתיים וחברתיים בשורות קצרות ומחורזות. מתוך המילים המספרות מתבלטת לפעמים תובנה חדשה.

4.                  להציע לילדים ללמוד מהצייר דני קרמן את הסמליות שבמושג "חלונות". החלון הוא סמל גרפי, איור, אבל יש לו גם משמעות בחיים: חלונות רבים, במיקומים שונים, מאפשרים לנו להביט על המציאות כל פעם מזווית אחרת, ממקום אחר, מגובה אחר. בואו נדמיין את עצמנו מביטים מן החלון על "מישהו אחר", ונדמיין "מישהו אחר" מביט (אולי מציץ) בנו. מה כל אחד מן המביטים רואה? ומה נסתר מן העין? בדיוק ככה כדאי לקרוא שירים וסיפורים; ככה גם בונים חברות – לא מסתפקים בזווית מבט אחת בלבד.

5.                  לחדד את התובנה ש"אני" (המוטיב החוזר בשירי יהודה אטלס) מוכרח "אתה". מן החלון נשקפת מציאות בה שנינו צריכים "לראות" זה את זה. כך נבנית חברות.[3]

כלי הוראה ויצירה:

1.      הספר "הילדה שאני אוהב" וכן מבחר ספרי יהודה אטלס מאותה סדרה;

2.      מצגת של השירים הבאים, העוסקים בחברות - השירים בעמודים: 16, 17, 8-9, 19-18, 20, 21, 24, 27-26;

3.      תצלומים מנוילנים של שירים אלה (מן המקור, כולל איורי החלונות), - דף דו-צדדי, שיר אחד מכל צד; כמות הדפים – אחד לכל שני ילדים בכיתה.[4] תוכן כל דף – ראו פירוט ב"שיעור מס' 2".

4.      כרטיסי הנחיה לעבודה בחברותא – כרטיס נלווה לכל אחד מהתדפיסים הנ"ל – ראו פירוט ב"שיעור מס' 2".

5.      אמצעים לעיצוב חלונות.

מבנה הפעילות:

ü      לקראת השיעור הראשון: תחקיר, איסוף, מצגת;

ü      שיעור ראשון: עבודה בקבוצות, חשיפה: קריאה דמומה, קריאה בקול רם, הגשה, שיחה;

ü      שיעור שני: עבודה בזוגות: חשיבה, שיחה אינטימית, כתיבה יוצרת; השלמת העבודה בבית.

ü      שיעור שלישי-רביעי: יצירה בזוגות: "בחלון משתקפים אני ואתה". שילוב בין עבודת בית לעבודת כיתה.

לקראת השיעור הראשון: תחקיר, איסוף, מצגת

§      הילדים יתבקשו להביא מן הבית ספרים מאת יהודה אטלס. ייתכן שחלקם "גדלו על" ספרים אלה. כמו כן, יובאו לשיעור הראשון ספרי יהודה אטלס מספריית ביה"ס.

§      אחד הילדים יתבקש להכין סקירה קצרצרה, אפשר בליווי מצגת, על הסופר יהודה אטלס, ולספר עליו בפני הכיתה.

1.              שיעור ראשון: עבודה בקבוצות, חשיפה: קריאה דמומה, קריאה בקול רם, הגשה, שיחה.

1.    עיצוב החלל: ישיבה בקבוצות; על כל שולחן קבוצתי יונח לפחות ספר אחד מתוך סדרת הספרים של יהודה אטלס ודני קרמן; על כל שולחן יונח דף מעוצב ומנוילן דו-צדדי ועליו מופיעים שני שירים מתוך הספר "הילדה שאני אוהב"; במליאה - מצגת ובה "כרטיס ביקור של הסופר": דיוקן, פרטים ביוגרפיים בסיסיים, רשימת ספריו.

2.    פתיחה: דמותו וכתיבתו של יהודה אטלס, הרצאה קצרצרה מאת אחד התלמידים, על רקע המצגת.

3.    חשיפה ראשונה: הנכם מוזמנים לדפדף ולעיין בזוגות בספר שעל שולחנכם (וכן בתדפיס), לקרוא בו  קריאה דמומה, להעבירו לזוג שלצדכם, וכך הלאה. אפשרו לכל חברי הקבוצה לעלעל בספר ולקרוא מתוכו להנאתם.[5] 

4.    משימה קבוצתית: בחרו (בהגרלה או בהסכמה) שיר אחד שייקרא על ידי נציג הקבוצה בפני המליאה. על הנציג להתאמן בפני הקבוצה בקריאה רהוטה ובאיטונציה מתאימה (שינויי גובה צליל כדי להעניק משמעות ורגש); על חברי הקבוצה לתת משוב ולשמש עבור הנציג כמאמני-קריאה. 

5.    חשיפה שנייה: הילדים יגישו מבחר מתוך שירי יהודי אטלס. נציגי הקבוצות יקראו בפני המליאה את השירים הנבחרים, בזה אחר זה.

6.    שיחה קצרה: מה לדעתכם שמענו – שיר או סיפור?[6] מה המשותף לחלק גדול מהשירים-סיפורים ששמענו?

7.    סיכום: כל שירי יהודה אטלס עוסקים ב"אני", אבל גם ב"אתה" או "את". האזנו לשירים רבים העוסקים ביחסים חברתיים, בחברות, חברות שמתקיימת או חברות שנחסמת. בכל סוג של חברות יש "אני" ויש "זולתי". בשיעורים הבאים ננסה, בעזרת שירי יהודה אטלס, לברר מה קורה לעתים קרובות במרחב הזה של החברות? מה בין "אני" לבין ילדים וילדות אחרים סביבי.

2.             שיעור שני: עבודה בזוגות: חשיבה, שיחה אינטימית, כתיבה יוצרת

1.      קריאה משותפת של שני השירים שבתדפיס;

2.       שיחה בחברותא (זוג) על-פי שאלה מנחה; השאלות מנוסחות בלשון זכר, אבל מכוונות כמובן לשני המינים.

3.      התנסות בכתיבה יוצרת על-פי הנחיה.

דף מצולם מס 1:

צד א: "יש בכיתה שלנו ילדה אחת..." (עמ' 8-9)

צד ב: "על ידי בכיתה יושב ילד..." (עמ' 20)

כרטיס הנחיה מס 1:

לשיחה ביניכם, שאלו זה את זה, ספרו ושתפו בכנות:

"יש בכיתה שלנו ילדה אחת" – קרה לך פעם דבר כזה, עם בן או עם בת? / איך את/ה מרגיש/ה כשמישהו מהילדים אומר לך משהו טוב עליך (מחמאה)? קרה לך פעם שלא ידעת מה לעשות או על מה לדבר עם מישהו שאת/ה דווקא מחבב/ת?

"על ידי בכיתה יושב ילד" – את/ה יודע/ת לשרוק? / אתה יודע לזמזם (או לשרוק) איזושהי מנגינה של "מוסיקה קלאסית"? ופופ ורוק? או שיר ילדים? קרה לך פעם שפגעת במישהו רק כי היה לך מצברוח רע? את/ה יכול/ה לחשוב על מישהו (אפילו רק לעצמך, בראש) שלפעמים את/ה מחבב/ת אותו ולפעמים את/ה לא סובל/ת אותו? זה בגללו או בגללך?

הזמנה לכתיבה יוצרת: בחרו לכם את אחד החלונות המאיירים את הדף עם השיר שקראתם. מקמו את עצמכם בחלון זה (בדימיון). התבוננו בדמויות הנשקפות מן החלון – וכתבו שיר קצר, מחורז או ללא חרוזים, העיקר שהשורות תהיינה קצרות.

באיזה נושא יעסוק השיר?  אפשר באותו הנושא עליו כתב אטלס; אפשר לכתוב שיר על אחד הנושאים שעלו בשיחה הזוגית הנ"ל (מומלץ!); ואפשר בכל נושא אחר, בהשראת האיורים של דני קרמן או בכל השראה אחרת. השתדלו שבשיר יהיו נוכחים שניים: גם "אני" וגם "את/ה".

דף מצולם מס 2:

צד א: "יצאנו מהקולנוע וילד אחד אמר..." (עמ' 16)

צד ב: "שני חברים שלי רבו על סתם..." (עמ' 17)

כרטיס הנחיה מס 2:

לשיחה ביניכם, שאלו זה את זה, ספרו ושתפו בכנות:

"יצאנו מהקולנוע" – קרה לך פעם דבר כזה? / איך את/ה מרגיש/ה בחברה, כשיש לך מה להגיד אבל אין לך אומץ?

"שני חברים שלי" – קרה לך פעם דבר כזה? / מה זה "חבר אמיתי" לדעתך? האם לנסות להשלים בין חברים שיש ביניהם ריב – זה טוב או רע? זה בונה חברות או חוסם חברות? למה?

הזמנה לכתיבה יוצרת: בחרו לכם את אחד החלונות המאיירים את הדף. מקמו את עצמכם בחלון זה (בדימיון). התבוננו בילדים הנשקפים מן החלון – וכתבו שיר קצר, מחורז או ללא חרוזים, העיקר שהשורות תהיינה קצרות.

באיזה נושא יעסוק השיר?  אפשר באותו הנושא עליו כתב אטלס; אפשר לכתוב שיר על אחד הנושאים שעלו בשיחה הזוגית הנ"ל (מומלץ!); ואפשר בכל נושא אחר, בהשראת האיורים של דני קרמן או בכל השראה אחרת. השתדלו שבשיר יהיו נוכחים שניים: גם "אני" וגם "את/ה".

דף מצולם מס 3:

צד א: "יצאנו לטיול כיתה בהרים..." (עמ' 21)

צד ב: "בכיתה שלנו יש כבר כמה זוגות..." (עמ' 24)

כרטיס הנחיה מס 3:

לשיחה ביניכם, שאלו זה את זה, ספרו ושתפו בכנות:

"יצאנו לטיול כיתה בהרים" – קרה לך פעם דבר דומה לזה, שחובה מסוימת קלקלה לך את כל הכיף, כמו סיכה שנתקעת בבלון? / איך היה לך בטיול הכיתתי האחרון, נהנית? ממה? /  מכך הרשימה שבשיר – מה אתה ממש אוהב לעשות בטיולים ומה בכלל לא?

"בכיתה שלנו יש כבר כמה זוגות" – מי בן/בת זוג של מי בכיתה שלנו? (הכוונה חברויות בין בנות או בין בנים, כי כנראה עדיין אין זוגות מעורבים בגיל שלכם, נכון?...) / מה את/ה עושה יחד עם החבר/ה הכי טוב/ה שלך – חוץ מלדבר? האם כשיש לך בן-בת זוג, אתה מרגיש יותר פתוח לחברויות עם אחרים-אחרות או יותר חסום? 

הזמנה לכתיבה יוצרת: בחרו לכם את אחד החלונות המאיירים את הדף עם השיר שקראתם. מקמו את עצמכם בחלון זה (בדימיון). התבוננו בדמויות הנשקפות מן החלון – וכתבו שיר קצר, מחורז או ללא חרוזים, העיקר שהשורות תהיינה קצרות.

באיזה נושא יעסוק השיר?  אפשר באותו הנושא עליו כתב אטלס; אפשר לכתוב שיר על אחד הנושאים שעלו בשיחה הזוגית הנ"ל (מומלץ!); ואפשר בכל נושא אחר, בהשראת האיורים של דני קרמן או בכל השראה אחרת. השתדלו שבשיר יהיו נוכחים שניים: גם "אני" וגם "את/ה".

דף מצולם מס 4:

צד א: "יש לי חבר קוראים לו אלי..." / (עמ' 18)

צד ב: "יש לי חבר אחר, קוראים לו אדר..." (עמ' 19)

כרטיס הנחיה מס 4:

לשיחה ביניכם, שאלו זה את זה, ספרו ושתפו בכנות:

"יש לי חבר, קוראים לו אלי" – היה לך פעם חבר כזה? האם הרגשת פעם שכל מה שחבר שלך מציע – אתה מיד מסכים? או אולי זה קורה  להיפך – אתה המוביל, וכל מה שאתה מציע, החבר תמיד מסכים? / ונניח שזו לא החוויה שלך בחברות: האם היית רוצה חבר כזה, כמו אלי? האם מתאים לך להיות זה שיוזם או זה שמסכים? באיזה תנאי?

" יש לי חבר, קוראים לו אדר" – היה לך פעם חברה כזה? / האם הרגשת פעם שכל מה שחבר שלך מציע – אתה מיד רוצה משהו אחר? או אולי זה קורה  להיפך – כל מה שאתה מציע, החבר תמיד רוצה משהו אחר? / ונניח שזו לא החוויה שלך בחברות: האם היית רוצה חבר כזה, כמו אדר? באיזה תנאי?

הזמנה לכתיבה יוצרת: בחרו לכם את אחד החלונות המאיירים את הדף עם השיר שקראתם. מקמו את עצמכם בחלון זה (בדימיון). התבוננו בדמויות הנשקפות מן החלון – וכתבו שיר קצר, מחורז או ללא חרוזים, העיקר שהשורות תהיינה קצרות.

באיזה נושא יעסוק השיר?  אפשר באותו הנושא עליו כתב אטלס; אפשר לכתוב שיר על אחד הנושאים שעלו בשיחה הזוגית הנ"ל (מומלץ!); ואפשר בכל נושא אחר, בהשראת האיורים של דני קרמן או בכל השראה אחרת. השתדלו שבשיר יהיו נוכחים שניים: גם "אני" וגם "את/ה".

 דף מצולם מס 5:

צד א: "הילדה שאני אוהב..." / (עמ' 26)

צד ב: "הוא חרף את נפשו, יכתבו בעיתון..." (עמ' 27)

כרטיס הנחיה מס 5:

לשיחה ביניכם, שאלו זה את זה, ספרו ושתפו בכנות:

" הילדה שאני אוהב" – קרה לך פעם שרצית שמישהו ישים לב אליך (לאו דווקא בתחום הרומנטי...), ובכל זאת, שוב ושוב הוא התעלם ממך? (אם תרצו, ספרו על כך, שתפו את החברותא שלכם, אבל כמובן שלא מוכרחים) /  האם אתה מכיר את עצמך כיצירתי בהמצאת דרכים למשוך תשומת לב? למשל? האם הדרכים בהן אתה משתמש בונות חברות לדעתך, או להיפך, חוסמות חברות?

"הוא חרף את נפשו" – האם עשית פעם (או חלמת לעשות, כמו הילד בשיר...) משהו ממש מושקע ונועז למען מישהו שרצית לזכות בהערכתו או בחברותו? (הפתעת יום הולדת או עזרה מיוחדת או משהו אחר בכלל, ממש "מטורף"?) / האם יש משהו שאתה כבר מזמן חולם שיעשו למענך?  האם מעשה כזה יהפוך אתכם לחברים? למה כן, למה לא?

הזמנה לכתיבה יוצרת: בחרו לכם את אחד החלונות המאיירים את הדף עם השיר שקראתם. מקמו את עצמכם בחלון זה (בדימיון). התבוננו בדמויות הנשקפות מן החלון – וכתבו שיר קצר, מחורז או ללא חרוזים, העיקר שהשורות תהיינה קצרות. באיזה נושא יעסוק השיר?  אפשר באותו הנושא עליו כתב אטלס; אפשר לכתוב שיר על אחד הנושאים שעלו בשיחה הזוגית הנ"ל (מומלץ!); ואפשר בכל נושא אחר, בהשראת האיורים של דני קרמן או בכל השראה אחרת. השתדלו שבשיר יהיו נוכחים שניים: גם "אני" וגם "את/ה".

3.              שיעור שלישי-רביעי: יצירה בזוגות: "בחלון משתקפים אני ואתה"

כזכור, אחת ממטרות המפגש עם ספריהם של יהודה אטלס ודני קרמן, היא ללמוד את הסמליות שב"חלונות" (קראו שוב מטרה מס' 4 בפתח המערך – ושלבו הסבר זה בהנחיית התלמידים).

שיחה מקדימה ליצירה:

בספריו של אטלס יש הרבה חלונות.

איך מילים יכולות לבנות חלון? – מסגרת; משקוף; תריסים; שמשות; גגון; אדן; עציץ; [האם אתם מכירים מילים נוספות שבונות חלון? וילון; רשתות; אדנית; צילון; סוכך; חלון פתוח; חלון סגור; ומה עוד?]

שיחה בעקבות לקט המילים: מן החלון בחדר שלי רואים.... ומה רואים מן החלון בחדר שלך? ושלך? // ערכו רשימה – אילו מן המילים (אביזרים, חומרים) תרצו שישמשו אתכם בפועל בבניית החלון הזוגי שלכם?

סיכום השיחה: החלון שנבנה בהשראת השירים שלמדנו הוא חלון סמלי. חלונות רבים, במיקומים שונים, מאפשרים לנו להביט על המציאות כל פעם מזווית אחרת, ממקום אחר, מגובה אחר. בואו נדמיין את עצמנו מביטים מן החלון על "מישהו אחר", ונדמיין "מישהו אחר" מביט (אולי מציץ) בנו. מה כל אחד מן המביטים רואה? ומה נסתר מן העין? בדיוק ככה כדאי לקרוא שירים וסיפורים; ככה גם בונים חברות – לא מסתפקים בזווית מבט אחת בלבד על הילדים שסביבנו ועל היחסים שלנו אתם.

הזמנה ליצירה: חלוקת אמצעי היצירה שהוכנו מראש (או כעבודת בית):

ü      כל זוג יבנה את החלון שלו מן החומרים שהחליט עליהם, ויעצב אותו כיד הדמיון הטובה.

ü      חלק בלתי נפרד מן היצירה הוא צירוף שני הטקסטים שכתב כל זוג ילדים (שיעור מס' 2). הטקסטים יוצמדו אל החלון – בכל מיקום שיבחרו ובכל עיצוב שיבחרו הילדים.

ü      כדאי לחשוב מראש על אמצעי יצירה מגוונים ולספק אותם מראש – בעזרת הילדים!

ü      חלק מן הילדים (כאלטרנטיבה ליצירה זו) יוכלו לעצב דמויות תלת-מימדיות שונות (מקרטון או סוג של בובה או בכל טכניקה אחרת) ברוח הדמויות המאוירות של קרמן, ואלה ישולבו במיצב הסופי.

התערוכה:

"מן החלון משתקפים אני ואתה": מיצב החלונות יוצב בתערוכה בצורת האות ח, כמו הדף המעוצב של הספר, וגם כי זה מסמל התכנסות, יחד.

-      סוף -