ייעוץ פדגוגי וחינוך יהודי » איתמר פוגש ארנב - תכנית לימודים בגן הילדים מאת הדס לאור אשור
איתמר פוגש ארנב
מערך עשיר ללימוד הסיפור
רעיונות והצעות לפעילות יוצרת בבית ובכיתה מאת הדס לאור אשור
כתב: דויד גרוסמן
איירה: אורה איל
פורסם בראשונה: 1988
סיפור על מישהו "קטן-קטן וחמוד-חמוד"
שהיה פעם-פעם מפחיד-מפחיד...
עמוד 5 מבין עמודי הטקסט בסיפור:
"המישהו הקטן קטן והחמוד חמוד הביט באיתמר.
למישהו היתה פרווה חומה וזנב קצר מאוד,
ואזנים ארוכות ושפמפם קטן.
השפמפם רעד קצת מרוב פחד.
"מי אתה?" שאל המישהו.
"אני איתמר", אמר איתמר.
"איזה מזל," אמר המישהו,
"אני פחדתי שאתה ילד".
סיפור מס' 2 בסדרה:
"מה בונה חברות? מה חוסם חברות?"
סדרת סיפורי ילדים שהדס אוהבת במיוחד, להוראה חווייתית בכל גיל.
תגיות: חברות; פחד מן הלא-מוכר; דעות קדומות; חברות בין שונים; היחס לאחר; האחר הוא אני; קבלה; חינוך לשוני; חינוך חברתי-הומניסטי.
קהל היעד:
ילדי הגן וכיתה א'
מטרות ההוראה – בשילוב הארה על הרעיונות היפים של הספר:
1. לתת מקום לפחד ולפתח שיפוט כלפי רגש חשוב זה. לאפשר לילדים לשתף זה את זה בפחדים שמלווים אותם, ולגלות שיש סיבות מגוונות לפחד. לפעמים הסיבות הגיוניות (פחד שנועד להזהיר אותנו מסיכון מיותר) ולפעמים אין היגיון או תועלת בפחד (ואז כדאי לבדוק. אולי ראוי להתגבר עליו). במילים אחרות: יש דברים שראוי לפחד מהם (להיכנס לכלוב של אריה; להרים אבן גדולה בשדה בידיים חשופות; לשחק בגפרורים; ללכת לבד ברחוב חשוך) אבל לפעמים אנו פוחדים ממישהו, בלי כל סיבה הגיונית (למשל, הפחד של איתמר דווקא מארנבים קטנים, חיה שאינה מסוכנת). פחד כזה חוסם אותנו מלחוות חוויות טובות ולהכיר חברים חדשים.
2. לחנך להקדמת ידיעה לדעה. הספר "איתמר פוגש ארנב" מסייע לבנות את המדרגה הראשונה בחינוך הומניסטי בגיל הרך; כדאי להציג בעזרתו את המושג "דעה קדומה" ולהתחיל לברר ממה היא נובעת. דעה קדומה היא דעה לא מבוססת, שקיימת אצלנו לפני הידיעה. היא קודמת לידיעה, ולכן היא עלולה להטעות! נעודד את הילדים להקדים ידיעה (על ידי חקירה, בירור ומפגש) לגיבוש דעה. דעה קדומה עלולה ליצור רגש של פחד לא הגיוני ושניהם יחד חוסמים חברות ועלולים להוליד שנאה וגזענות.
3. לעודד מפגש עם הלא-מוכר כאמצעי ליצירת חברות. לסייע לילדים לערוך קשר בין המושגים: לא מוכר (זר) ◄ מפחיד ◄ רצון להתרחק. פחד עלול לחסום מפגש ולכן הוא עלול להביא להחמצת הזדמנות לחברות טובה. כמו כן, חשוב לאפשר לילדים להכיר את הצד השני של המטבע: מוכר ◄לא מפחיד ◄ נכונות להתקרב. התגברות על פחד על-ידי היכרות יכולה לבנות חברות טובה.
כלי הוראה ויצירה:
· הספר;
· למפגש הראשון: דפי ציור וצבעים;
· למפגש השני: מצגת פשוטה, שקופית אחת או שתיים, של כמה תצלומי חיות בפרופורציות הפוכות למציאות, ובצבעים לא ריאליים. חיות גדולות בטבע יעוצבו בקטן וחיות קטנות בגדול, ורצוי שכולם יאופיינו בצבע אחיד, שהוא לא הצבע שלהן במציאות (למשל: פיל קטן אדום). השתדלו שיהיה מבחר: חיות בית, חיות טרף, חרקים, חיות שלא קיימות (כמו בסיפור: חד-קרן, דינוזאור וכד'), וכן – לסיום המפגש השני:
· גרביים צבעוניות בכל מיני גדלים ומרקמים, ליצירת דימוי של ארנבים;
· למפגש השלישי: דיוקנאות מצולמים של ילדי הגן, כל דיוקן על דף נפרד, לאורכו. כיתוב כמוסבר בהמשך.
הצעות לשיחה וליצירה
מפגש ראשון: בהתאם למטרה מס' 1: לתת מקום לפחד ולפתח שיפוטיות לגביו;
ממה איתמר פוחד וממה לא? עמ' 3-1
שיחה מקדימה לפני קריאת הסיפור:
- עוד מעט נכיר ילד בשם איתמר, שאוהב חיות. גם אני אוהבת חיות. גם את, ואתה אוהבים חיות – איזה חיות למשל אתם אוהבים? פגשתם חיה כזאת? נגעתם בחיה כזאת? מה דעתכם, האם אפשר לאהוב חיה שלא קיימת (כמו דינוזאור)? או חיה שלא ראיתם אף פעם (כמו לויתן)? או לא נגעתם בה אף פעם (כמו פיל או ג'וק)?
פעילות מקדימה לפני קריאת הסיפור: ציירו חיה מפחידה בעיניכם!
תצוגת הציורים ושיחה עליהם: מה מפחיד בחיה הזאת? פגשת פעם חיה דומה? מה היא אוהבת לאכול? איפה היא שוכבת לישון? מה היא עושה כל היום? איך נראים ה"ילדים" שלה? עכשיו, אחרי ששוחחנו עליה, אתה עדיין מפחד ממנה? כמו קודם או קצת פחות?
סיכום המפגש: קריאת הסיפור, עמ' 3-1.
מפגש שני: בהתאם למטרה מס' 2: בירור המושג דעה קדומה
"רגע, רגע, רגע... איך אתה יודע עליהם כל-כך הרבה? אתה ראית פעם ילד?" (עמ' 7)
פתיחה: קריאה חוזרת של עמ' 3-1 והוספת עמוד מס' 4.
שיחה על עמוד 4:
איתמר מפחד מארנבים.
מה הוא עושה כשהוא מפחד? – (עמ' 3: נמנע מלהביט, לא רוצה לראות); מה הוא חושב על ארנבים? – איתמר חושב שארנבים הם [השלימו בעזרת הילדים]: חיה מסוכנת מאוד / גדולה כמו פיל / מלאה שיניים אפילו בזנב / טורפת ילדים).
איתמר לא מכיר ארנבים.
אילו היה מכיר אותם באמת היה יודע שארנבים הם... [השלימו בעזרת הילדים] לא מסוכנים/ לא גדולים / לא מלאים שיניים / לא טורפים ילדים.
דיון שיעזור לאיתמר להתגבר על הפחד:
בסיפור כתוב: "איתמר בטוח שארנבים טרפים ילדים. ואי אפשר להסביר לו שהוא טועה. הוא בכלל לא מוכן לשמוע".
מה תוכלו להציע לאיתמר לעשות, כדי שלא יהיה כל-כך בטוח, שיהיה מוכן לשמוע, ויכיר ארנבים באמת?
הצעות הילדים: לדפדף בספרי טבע/ ללמוד על ארנבים באינטרנט / לשאול את ההורים / ללכת לפינת ליטוף, לגן חיות, וכך הלאה.
סיכום הדיון: לאיתמר יש דעה לא טובה על ארנבים שהוא לא מכיר, ולא יודע עליהם כמעט כלום. לאיתמר יש דעה קדומה. הדעה שלו קודמת לידיעה שלו. והוא מפחד מאוד.
מצגת חיות ובחינה עצמית על דעות וידיעות
נצפה עכשיו בכל מיני חיות. נבחן את עצמנו: מכירים חיה כזאת או לא? במציאות, היא גדולה או קטנה? מה הצבע האמִתי שלה, בטבע? היא חזקה או חלשה? ראיתם אותה פעם? נגעתם בה פעם? למדתם עליה? לאיזו מן החיות שבתמונות הייתם מוכנים להתקרב? מאיזו חיה אתם מפחדים והייתם מעדיפים להתרחק? למה?
מה מפסידים כשקובעים דעה מבלי לדעת את האמת?
מטרת הצפייה והשיחה היא לעמוד על הפער בין הדעה שלנו לבין הידיעה שלנו ועל הקשר בין אלה לבין העמדה הרגשית שלנו. הבליטו תוך כדי שיחה את העובדה שאנחנו מנחשים, משערים, טועים. יש הרבה דברים שאנחנו לא יודעים, ובכל זאת יש לנו דעה. דעה בלי ידיעה עלולה להטעות!
תרגיל עם גרביים צבעוניות - לסיום המפגש:
כל ילד וילדה יקבלו גרב אחד, וילבישו על כף היד. כל ילד בתורו יציג את ה"חיה" המדומיינת שלו לשאר הילדים. ייתן לה שם או הגדרה, יתאר אותה לפי דמיונו (תיאור איברי הגוף, גודלם, צבעם. שימוש בהפכים, כמו: גדול-קטן; רחב-צר; גבוה-נמוך; חד-קהה; דוקר-חלק וכד').
בשלב מסוים בתיאור, כחלק מן המשחק הדמיוני, כל הילדים ישאלו את הילד המציג: "זו חיה מפחידה?" והילד ישיב אם כן או לא. הילדים ישאלו: "למה?" והילד ישיב כראות עיניו, ובסוף ישאלו במקהלה: "מאיפה אתה יודע"? והילד ישיב כמיטב ידיעתו...
מפגש שלישי ואחרון: בהתאם למטרה מס' 3 – עידוד מפגש לצורך היכרות ויצירת חברות חדשה.
"אני פוגש ארנב" או "הארנב הזה הוא אני"
קריאת הסיפור מתחילתו ועד סופו, 11 עמודי טקסט.
שיחה בעקבות סיום הסיפור:
איך קרה שאיתמר הפסיק לפחד מארנבים? מה עזר לו להתגבר על הפחד?
ה'תשובות' המגוונות נמצאות בעמודים הבאים:
עמ' 5 – המפגש פנים אל פנים
עמ' 7-6 – שיחה, בירור הדעות הקדומות והתחלת בדיקת התאמתן למציאות
עמ' 9-8 – המשך בדיקת הדעות הקדומות אל מול המציאות, ושלילת הדעות הקדומות;
עמ' 10 – משחק משותף ושיחה משותפת (איצטרובלים, מילת קסמים, איך להזיז את האוזנים, למה קשה לסגור כפתורים...).
פעילות: בילוי זוגי משותף בהשראת הבילוי המשותף של איתמר והארנב: התחלקו לזוגות בעיניים עצומות. כל ילד שעיניו קשורות יבחר בן זוג. אחר כך (בעיניים גלויות כמובן) יבחרו מקום לשבת באחת מפינות הגן או החצר, ישחקו וישוחחו ביחד, ילַמדו זה את זה כל מיני דברים, כיד הדימיון הטובה...
יצירה לסיכום הלמידה – שתוצג בתערוכת שבוע הספר כתוצר כיתתי:
- דף דיוקן: עצבו דף A4 (מצג אורכי) לכל ילד, עליו יופיע דיוקן מצולם שלו.
כל ילד יוסיף לדיוקן זה סממנים של ארנב, לשם ההומור וההתקרבות אל דמות "אחרת". ציירו לעצמכם אוזני ארנב (לחילופין, כל ילד יקבל מעין כתר אוזני ארנב מקרטון, ידביק מעל הראש ויצבע) ואפשר גם שפמפם ארנבי קטן, ושתי שיניים קדמיות בולטות...
- הוסיפו לדף מראש את הכיתובים הבאים:
בראש הדף: "[שם הילד] פוגש ארנב".
בשולי הדף, שם הספר, הסופר, וציטוט קצר מתוך הספר, לפי בחירת הילד.
- במקום פנוי בדף: משפטים להשלמה
סייעו לילדים (אפשר בעזרת ההורים) להשלים את המשפטים הבאים:
אילו הייתי פוגש ארנב:
הייתי קורא לו בשם: ..........
היינו משחקים יחד ב............
היינו אוכלים ביחד. הוא היה אוכל..... ואני הייתי אוכל......
הייתי מזמין אותו לבוא אתי ל......
הייתי מסביר לו שהוא לא צריך לפחד ממני, כי אני.............
הייתי מספר לו ש.......
הייתי שואל אותו ........
המשפטים הללו מסמלים ידידות. זה מה שחברים עושים ביחד, כשאין להם סיבה לפחד זה מזה.
מבחר הדיוקנאות יוצגו בתערוכת הסיכום.
סוף -
|
